פרויקט סדרת הוצאת הספרים ״שתילי זיתים״ השלם

הרב דוד מזרחי (משרקי) נולד סביב שנת התנ''ו (1696) ונפטר בשנת התקל''א (1771) בעיר מולדתו צנעא. נודע כפוסק ביהדות תימן ומגדולי חכמי ההלכה היה שוחט ובודק ושרת את הציבור בהוראה בבית הכנסת ''אלאוסטא'', אחד משני בתי הכנסת הגדולים בעיר, שיסדו הנגיד ר' שלום בן אהרן אל עראקי מאותה משפחה שהיגרה ממצרים לתימן במאה השלוש-עשרה.

בית כנסת זה היה מפורסם בגדלו והיה מכיל מאות מתפללים קבועים ותמיד היה מלא מפה לפה. בבית כנסת זה היתה ישיבה של תלמידי חכמים, וממנה קמו תלמידי חכמים ורבנים דגולים. לר' דוד היו מופנות שאלות מעניני אורח החיים את תשובותיו אסף לספר תשובות שקראו ''רביד הזהב''.

אחרי שה''שולחן ערוך'' נפוץ ברבים קם רבי דוד בן שלמה מזרחי, וחיבר את ספר ''שתילי זתים'' שהוא פירוש או תוספות והסברים לחלק הראשון של שולחן ערוך ''אורח חיים''. 
מחבר ''שתילי זתים'' ראה כי אחרי שהגיע ''שולחן ערוך'' לתימן נתעוררו חילוקי דעות בקרב הציבור על המנהגים השונים, ועל כן היה נאלץ לכתוב חיבורו זה כדי להתאים את ספרו של רבי יוסף קארו למנהגי המקום.

בספר, הרב מבאר את דעת השולחן ערוך, גם אם אין מנהג תימן תואם אותה, ומביא בקצרה דינים ומנהגים נוספים המתאימים לשיטת מרן השולחן ערוך, מדברי הפוסקים או מדעת עצמו, ומכריע בין הפוסקים.
לצורך חיבורו השתמש הרב בשולחן ערוך ללא הגהות הרמ''א ונהג להוסיף את הגהות הרמ''א רק במקום שבו הם מסכימות לשיטת השולחן ערוך ולמנהגי תימן, על מנת להקל על הלומד‏.
לעתים מצוין בספר במפורש מנהג תימן, אך מטרתו העיקרית הייתה לפרש את דעת השולחן ערוך כדי ליישב את המחלוקות ההלכתיות שהתעוררו בתימן עקב השפעתו של השולחן ערוך שכבר הייתה גדולה.

דוגמאות מהספר רבי יוסף קארו פותח ספרו במשפט: '' יתגבר כארי'', ורבי דוד מעיר: ''נגד היצר הרע. ר' יוסף קארו ממשיך: ''לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'' ור' דוד מזרחי מעיר: ''ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמור איך תעמוד משנתך ועדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו לקום''.
בסימן ק''פ כותב רבי יוסף קארו: ''אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון'', ורבי דוד מזרחי מוסיף: ''שיהא ניכר לכל, שמברכים לה' יתברך על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו ועוד שאין ברכה שורה על דבר ריק, כענין אלישע והשונמית, ואותו הלחם הוא מקום לחול עליו שפע היורד מן השמים ע''י ברכת המזון''.

שתילי זתים - הספר ההלכתי היסודי בלימוד ההלכה בקרב יהודי תימן

שתילי זתים הנו הספר ההלכתי היסודי בלימוד ההלכה בקרב יהודי תימן, ובמשך מאתיים וחמישים שנה בערך מאז חובר ועד ימינו אנו, לומדים בו שיעורים קבועים, ברוב ככל בתי הכנסת של העדה.
כל חכמי תימן עסקו בו בעיון, דנו בדבריו בחיבוריהם ובתשובותיהם וכמה מהם אף כתבו סביבו הערות וביאורים.
את כל חידושי התורה סביב השת"ז שנכתבו על ידי חכמי הדורות שאחריו ומסורות שנמסרו לנו בעל פה, שוקעו בעשרת הכרכים של הספר "שתילי זתים", שראה אור במהדורה חדשה, על פי כתבי יד ישנים ומדוייקים, ובתוספת שני ביאורים חדשים, לבאר וללבן את דבריו ולחקור את דרך פסיקתו, ובהם שולבו הדברים הנז"ל.

שתילי זתים ושימור המנהגים

אחת ממטרותיו החשובות של רבינו המחבר בחיבורו, היא כתיבת מנהגי תימן, הן המנהגים הקדומים שעדיין היו נהוגים בזמנו, והן המנהגים שנתפשטו שם בדורו ובדור שקדם לו. חשיבות המנהגים נזכרה כבר במשנה בכמה מקומות, כגון בלשון כך מקובלני, והמנהג הוא שהכריע.
אף על פי שרבינו המחבר עמד וחיזק את הלימוד בשולחן ערוך ואת ההליכה בעקבותיו, לאחר שראה כל בית ישראל פונים אליו ונסמכים עליו וגם בארץ התימן נתפשט ביד הכל, ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו עם כל זה, במקומות רבים עמד בפרץ לקיים מנהגינו הקדום, אף שהוא נגד מרן השולחן ערוך, בין להקל ובין להחמיר, והזהיר שאין לזוז ממנהג אבותינו, ואף חיזק המנהגים בראיות ובטעמים אולם כשלא מצא למנהג סימוכין איתנים בהלכה, לפי דעתו, עמד רבינו המחבר כנגדו לבטלו.

רוב ככל המנהגים שהעלה רבינו המחבר, קיימים בידינו עד היום, הן בשאמי והן בבלדי. וגם אותם המנהגים שהעלה ואינם נהוגים כיום אלא בשאמי ולא בבלדי, הלא תדע כי באותו הדור ואף בדור שלפניו, רובם ככולם נהגו כך. ולא חיבר רבינו המחבר ספר זה אלא כדי ליישר את הדור ההוא, להצילו מהבלבול שהתחולל בעקבות הלימוד בספרים שאינם אליבא דהלכתא לדידן, באופן שנתקלקלו הרבה מהמנהגים המקובלים בידינו מדורי דורות. ועל כן הוצרך לעשות סדר מתוקן בהלכה, לאחד את העם בשיטה אחת, ולשמור ולחזק את המנהגים שהיו נהוגים בזמנו. ואחריו קם תלמידו הגדול מהרי"ץ זצ"ל, והחזיר עטרה לישנה, בהרמת קרנם של התכאליל (סידורי תפילה) הקדמונים, ובחידוש המנהגים והדינים המקובלים בידינו מקדמונינו, אף שבדורות ההם כבר נטו מהם בהרבה עניינים, כידוע.

המכון מסיים בימים אילו את עבודת המחקר בשני ספרים א. שתילי זתים שבת ח"א ועירובין ח"ב. וכן משנ"ב ח"ג וח"ד.
שאלות רבות וספקות הופנו אליו ביודעם שיקבלו ממנו תשובה שנונה, מסודרת וברורה, ערוכה ושמורה, ולא ינוח ולא ישקוט עד אם כלה להניח דעתו של השואל, לדעת מה יעשה ישראל.בתימן הופנו אליו שאלות רבות בהלכות דת ודין חלקם ע"י רבנים ובתי-דין אשר לא היה להם פנאי לתת תשובה לכל שואל וגם היו עסוקים מאוד בהרבצת תורה לרבים. ואלו שמות הרבנים אשר סמכו את ידיהם על תשובותיו: כבוד מארי עמרם קורח, כבוד מארי אברהם עמראני, כבוד מארי חיים חובארה, וכבוד מארי סעדיה עוזירי זצ"ל.

למד בישיבה בבית הכנסת הגדולה הנקראת "אלאסטא" של מארי שלום בן אהרון כהן צדק זצ"ל, יחד עם רבנים גדולים, לפני המנורה הטהורה כמוהר"ר סעדיה עוזירי זצוק"ל. וכן למד בבית אביו בחדר מיוחד שבו היו ספרי לימוד והיו מצטרפים אליו בני החבורה: מארי שלום ב"ר שלמה אלגמאל, מארי שלום ב"ר יהודה טייבי, מארי שמואל ב"ר ישראל צובירי, ואחיו מארי מאיר צובירי, מארי יחיא אלשיך, מארי יוסף עמר, מארי ישראל שרעבי זצ"ל.

מארי יוסף כתב והותיר לברכה חיבורים בכל מקצועות התורה חלקם יצאו לאור, וחלקם עדיין בשלבי עריכה בעבודת חברי המכון ואנו תפילה להשי"ת כי נזכה להוציא לאור את כל כתביו להאיר את עם ישראל כולו ואת מורשת יהדות תימן בפרט.